סוגי רכיבה על אופניים באולימפיאדה

רכיבת כביש

רכיבה על אופניים בכביש היא ספורט שמתחרים על הכביש הפתוח, המכונה לפעמים הכביש המהיר או האוטובאן. המסלול הוא בדרך כלל מסלול של בין 10 ל-100 מיילים, אם כי חלק מהתחרויות ארוכות יותר. רכיבת כביש היא אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בעולם. האולימפיאדה כללה לראשונה רכיבת כביש בשנת 1908. ישנם מספר ענפים בתוך רכיבת כביש, כולל ספרינטים, מבחנים בזמן, מבחנים קבוצתיים ומרוצי כביש. מרוצי ספרינט כוללים רוכבים שנאבקים על מיקום בחלק הקדמי של הפלוטון, או קבוצת הכביש, על מנת להוביל ולהיות הראשונים שספרינטים אל קו הסיום. מבחני זמן הם מירוץ נגד השעון, כאשר המנצח הוא הרוכב שמסיים את המסלול בזמן הקצר ביותר. המרוצים משתנים באורכם בהתאם לסוג האירוע ולקטגורייתו, אך הם תמיד מתקיימים בכביש הפתוח.

מסלול רכיבה על אופניים

רכיבה על מסלול היא אחד מענפי הספורט האולימפיים הפופולריים ביותר, שהיה חלק מהמשחקים כמעט כמו מרוץ הכביש. רכיבת מסלול על אופניים מוצגת גם באולימפיאדת הקיץ וגם בחורף, כאשר מרוצי כביש מופיעים רק במשחקי הקיץ. רכיבה על מסלול מכונה לפעמים רכיבה על אופניים מסוג סיקלו-קרוס או רכיבה על אופניים מקורה, והיא מתורגלת בדרך כלל בוולודרום, שהם מסלולים שתוכננו במיוחד המשמשים לרכיבה על אופניים. רכיבה על מסלול היא ענף ספורט הדורש כישורים טכניים חזקים, במיוחד בתחום הקצב, ורבים מרוכבי המסלול הטובים ביותר מתחרים היטב גם על הכביש. אירועי רכיבה על אופניים באולימפיאדה כוללים מרדף קבוצתי, מרוץ נקודות, קיירין, ספרינט, אומניום, מבחן זמן ומדיסון. ה-keirin הוא אחד מאירועי רכיבת המסלול המרגשים ביותר, עם רוכבים שרצים לניצחון לאחר שהשלימו סדרה של הקפות מאחורי קוצב. מירוצי נקודות הם אירועים למרחקים ארוכים שבהם מתמודדים קבוצות. המדיסון היא עוד תחרות מרגשת, עם צוותים של שני אנשים מתחרים לצבור את מירב הנקודות על פני מספר מוגדר של הקפות.

מירוץ BMX

המשחקים האולימפיים כללו לראשונה מרוצי BMX בסידני בשנת 2000. מירוצי BMX הוא ספורט פופולרי במיוחד בקרב צעירים, והאולימפיאדה שמה לה למטרה לפנות לקהל צעיר יותר בשנים האחרונות. הספורט מתמודד על מסלול BMX שעוצב במיוחד. בשנת 2000, אירועי הרכיבה באולימפיאדה נערכו באצטדיון המרכזי, כאשר הצופים ישבו מסביב למסלול. לקראת משחקי 2004, אירועי הרכיבה נערכו בזירה מקורה זמנית. מסלול ה-BMX באולימפיאדה מורכב מכמות עצומה של קפיצות, כאשר הרוכבים מגיעים בממוצע לשש קפיצות להקפה, כאשר כמה הקפות ארוכות יותר מכילות עד 30 קפיצות. ישנם שלושה תחרויות ברמה האולימפית: מירוצי BMX לגברים ולנשים, ו-BMX חופשי לגברים. מרוצי BMX כוללים רוכבים שמסיימים מספר מסוים של הקפות על המסלול במהירות האפשרית. BMX בסגנון חופשי כולל רוכבים המבצעים קפיצות וטריקים על המסלול ללא הגבלת זמן.

אירועים משולבים

אירועים משולבים נכללו במשחקים האולימפיים מאז 1912. הענפים בהם מתמודדים משתנים בהתאם לשנה, אך הם כוללים בדרך כלל אירוע אתלטיקה וכן אירוע רכיבה על אופניים. ענף הרכיבה המשמש באירועים משולבים הוא המרדף האישי ל-4000 מטר, בו רואים שני רוכבי אופניים מתחרים זה בזה לאורך 8 ק"מ. המנצח באירוע הוא רוכב האופניים שמסיים את הקורס בזמן המהיר ביותר. המשחקים האולימפיים כוללים אירועים משולבים בסוף תוכנית הרכיבה, כאשר תחום הרכיבה משמש כאירוע הגמר של המשחקים. המשמעות היא שהספורטאי שמתפקד הכי טוב באירוע הרכיבה ממשיך לזכות במדליית הזהב.

סיכום

רכיבה על אופניים היא ענף אולימפי מאז 1896, והיא נכללה בכל מהדורה של המשחקים המודרניים מלבד 1904, 1920 ו-1940. ישנם מספר ענפים ברכיבת כביש, כולל ספרינטים, מבחני זמן, מבחני זמן קבוצתיים ומרוצי כביש. רכיבה על מסלול היא ספורט שמופיע באולימפיאדת הקיץ והחורף כאחד, כאשר מרוצי כביש מופיעים רק במשחקי הקיץ. הרמת משקולות היא ענף שמתחרים בו הן באולימפיאדת הקיץ והן בחורף, כאשר הענפים משתנים בהתאם לשנה. אירועים משולבים היו מאפיין של המשחקים האולימפיים מאז 1912, כאשר תחום הרכיבה הוא האירוע האחרון של תוכנית הרכיבה.